איך התחזית עובדת

אילו סקרים נכנסים למודל?

המודל משתמש בסקרים ארציים שעומדים בתנאים שנקבעו מראש. הוא מפריד בין אחוז התמיכה בכל רשימה לבין מספר המנדטים שהסקר מציג. אם סקר אחד מציג כמה תרחישים, הם מתחלקים במשקל של סקר אחד: פרסום של שלושה תרחישים לא נותן לסקר משקל משולש. נתון שלא דווח אינו נחשב לאפס, ומספר מנדטים אינו הופך לאחוז תמיכה שהסקר לא מדד.

לכל תאריך נכלל רק מידע שהיה זמין עד אותו יום. המודל אינו מדרג מכוני סקרים, פוסל סקרים לפי זהות המכון, מתקן הטיה קבועה של מכון מסוים או מתאים את התוצאות להערכה של שיעור ההצבעה. במאגר המקורות של 27 בספטמבר יש 222 רשומות סקר: 73 עם אחוזי תמיכה ו־220 עם מנדטים. רבים כוללים את שני הנתונים, ולכן אין לחבר את המספרים. גם אין פירוש הדבר שכל הסקרים שימשו לחישוב של כל רשימה.

איך מעריכים את התמיכה בכל רשימה?

המודל עוקב אחר התמיכה בכל רשימה לאורך זמן ומנסה להבחין בין שינוי בתמיכה לבין הבדלים רגילים בין סקרים. בשפה הסטטיסטית זו שיטה שנקראת ״מודל רמה מקומית״. המשקל של כל סקר תלוי בהערכות האלה, תוך שמירה על רמה מינימלית של אי־ודאות: גם סקר שנראה מדויק אינו מקבל אמון מוחלט. זה לא ממוצע פשוט של הסקרים האחרונים, ואין כלל קבוע שלפיו כל סקר ישן מאבד משקל באותו קצב.

בעדכון של 27 בספטמבר נעשה שימוש בהגדרות שמתחשבות ברמה המינימלית הזאת של אי־ודאות. הבדיקה של ביצועיהן עדיין נמשכת.

מהקולות למנדטים ולסיכוי לרוב

במסלול ״שיעורי הצבעה בלבד״ המודל יוצר תוצאות בחירות אפשריות סביב הערכת התמיכה בכל רשימה. טווח האפשרויות תלוי בזמן שנותר לבחירות ובמידת אי־הוודאות לגבי הרשימה. המודל הנוכחי גם קובע גבול לרוחב טווח האפשרויות של רשימות קטנות. כל תוצאה בהדמיה נקראת ״הגרלה״. בכל אחת מהן, רשימות שקיבלו פחות מ־3.25% מהקולות הכשרים אינן נכנסות לכנסת, והמנדטים מחולקים לפי כללי החוק.

ל־27 בספטמבר חושבו 100,000 תוצאות בחירות בהדמיות; לכל תאריך קודם שמוצג חושבו 20,000. ממוצע המנדטים הוא הממוצע של כל התוצאות האלה. מספר המנדטים המרכזי מחושב אחרת: קודם מחשבים את אחוז התמיכה הממוצע בכל רשימה, ואז מחלקים את המנדטים לפי האחוזים האלה. לכן שני המספרים יכולים להיות שונים.

כשמדובר ברשימה שקרובה לאחוז החסימה, טווח המנדטים של 80% מתייחס רק לתוצאות שבהן היא נכנסת לכנסת. 80% מהתוצאות האלה נמצאות בטווח שמוצג. הסיכוי לאפס מנדטים מוצג בנפרד. הטווח מתאר את התוצאות בהדמיות של המודל; הוא אינו הבטחה שתוצאות הבחירות בפועל ייפלו בתוכו ב־80% מהמקרים.

גוש הוא קבוצה של רשימות שסופרים יחד את המנדטים שלהן. כדי לחשב את הסיכוי שלו להגיע ל־61, בודקים בכמה מתוצאות הבחירות בהדמיות הוא זוכה ב־61 מנדטים לפחות. בכל פעם סופרים את הרשימות מתוך אותה תוצאה, ולא מחברים את התחזיות המרכזיות שלהן. זהו סיכוי לרוב בכנסת, לא סיכוי שהרשימות יסכימו להקים ממשלה. החישוב מניח שאף רשימה שאינה כלולה במודל לא תעבור את אחוז החסימה.

שילוב שיעורי הצבעה ומנדטים

מסלול ״שילוב שיעורי הצבעה ומנדטים״ מתחיל באותן תוצאות בהדמיות של ״שיעורי הצבעה בלבד״. הוא נותן יותר משקל לתוצאות שמתאימות גם לסקרים נוספים שמדווחים רק על מנדטים. אפשר לעבור בין שני המסלולים בעמוד התחזית ולראות איך סקרי המנדטים הנוספים משפיעים על התמונה. כדי לשחזר את הסיכויים במסלול השילוב מתוך קובצי ההורדה, צריך להשתמש במשקל שלו לכל תוצאה, ולא לספור את כולן באותה מידה.

מה אפשר ללמוד מהתחזית — ומה לא

בדיקות על בחירות קודמות עזרו לגבש את מסלול ״שיעורי הצבעה בלבד״. ההגבלה על גודל השינוי ברשימות קטנות משפרת חלק ממדדי הבדיקה ופוגעת באחרים. חלק מהתרחישים שבהם רשימה קטנה מזנקת עדיין לא נבדקו. חלק ממקורות הסקרים האחרונים עדיין נבדקים מול המסמכים שהוגשו לוועדת הבחירות המרכזית.

התחזיות לעשרת הימים שלפני 27 בספטמבר חושבו בדיעבד, ורק לפי המידע שהיה זמין בכל יום. הן לא פורסמו בזמן אמת. תאריכים שאין לגביהם מספיק מידע על הרשימות שבמודל אינם מוצגים. אם מוצגת תוצאה לתאריך עתידי, היא הערכה לעתיד ולא תחזית שפורסמה באותו יום.